שאלות ותשובות בנושא תאונות עבודה

שאלות ותשובות בנושא תאונות עבודה

  • מהי תאונת עבודה?

    מדובר באירוע תאונתי שניתן לאבחן במקום ובזמן ללא כל קושי שאירע לעובד תוך כדי ועקב עבודתו, לרבות בדרך מהבית לעבודה או מהעבודה לבית. לדוגמא- אירוע בו עובד נפל מסולם  בשעה שתיקן מזגן במהלך עבודתו יוכר ללא קושי כתאונת עבודה, לעומת זאת, אירוע בו עובד לקה בליבו במהלך העבודה לא בהכרח יוכר כתאונת עבודה, היות ואין די כי התאונה תתרחש תוך כדי העבודה אלא עליה להיות גם עקב העבודה, ועל אף שהתקף הלב אירע במהלך העבודה, הוא לא בהכרח אירע בגלל העבודה.

  • מה קורה במקרה של מחלה או פגיעה שאינה תאונת עבודה אך נגרמה בגלל העבודה?

    אם אדם חלה או נפגע בשל עבודתו אך לא כתוצאה מאירוע תאונתי, קיימים שני אפיקים שכדאי לבחון-

    הראשון- מחלת מקצוע. בתקנות הביטוח הלאומי ישנה רשימה של מחלות מקצוע. לדוגמא- מחלת הקטרקט (ירוד) מסווגת כמחלה הקשורה לעובדים החשופים בעבודתם לקרינה. מחלת סרטן הריאה מסווגת כמחלה הקשורה לעובדים שעבדו בתנאי חשיפה לאבק סיבי אסבסט לפחות 10 שנים לפני אבחון המחלה. דלקת כבד נגיפית מסווגת כמחלה הקשורה לעובדים בבתי חולים או מרפאות הבאים במגע פיזי עם חולים ועוד ועוד. יש לציין כי מחלות שאינן מנויות בתקנות לא יוכרו כמחלת מקצוע, על אף שלא אחת קיים קשר ברור כי תנאי העבודה למחלתו של העובד.

    השני- מיקרוטראומה. תורת המיקרוטראומה פותחה ע"י בית הדין מתוך רצון להטיב עם עובדים שחלו במהלך תקופת עבודתם במחלות שאינן נכללות ברשימת המחלות הקבועה בתקנות. עובד הטוען לקיומה של תורת המיקרוטראומה צריך להוכיח כי מחלתו נגרמה עקב תנועות חוזרות ונשנות, זהות או דומות במהותן, אשר במהלך הזמן גרמו למחלה. לדוגמא- מזכירה אשר במשך שנים מרבית זמן עבודתה הוקדש להקלדה וחלתה בתסמונת התעלה הקרפלית-מחלה שפוגעת בעצבי שורש כף היד יכול ותוכר תחת תורת המיקרוטראומה. דוגמא נוספת היא נהגים של רכבים כבדים (אוטובוס, משאיות, מלזגות וכו') אשר במשך שנים נהגו עם רכביהם בדרכים משובשות ובמרוצת השנים פיתחו ליקויים כמו בלטי/פריצות דיסק או שחלו בפיברומיאלגיה.

  • מה ניתן לעשות אם ביטוח לאומי מסרב להכיר בתאונה או במחלה כפגיעה בעבודה?

    במידה ופקיד התביעות דחה את התביעה להכרה בתאונה או במחלה כפגיעה בעבודה ניתן להגיש תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בתוך 12 חודשים.

  • מה אני יכול לעשות אם ביטוח לאומי דחה את התביעה להכיר בתאונה או במחלה כפגיעה בעבודה?

    במידה ופקיד התביעות בביטוח הלאומי דחה את התביעה להכרה בתאונה או במחלה כפגיעה בעבודה ניתן להגיש תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בתוך 12 חודשים מיום קבלת החלטת הדחייה.

  • אם ביטוח לאומי הכיר בתאונה/מחלה כפגיעה בעבודה - מה אז?

    בשלב הראשון, במידה ובשל התאונה, העובד נעדר מעבודתו ונגרמו לו הפסדי שכר, בכפוף לאישור רפואי, ביטוח לאומי ישלם לו דמי פגיעה (פיצוי על אובדן שכר או הכנסה בגובה 75% מההכנסה החייבת בדמי ביטוח לאומי ב- 3 החודשים שקדמו ל- 1 בחודש שבו העובד הפסיק לעבוד בשל הפגיעה) בעבור תקופה של עד שלושה חודשים ממועד התאונה (91 יום).

    בשלב השני, במידה וקיים חשש כי נותרה נכות בשל הפגיעה, מומלץ להגיש תביעה נוספת לקביעת דרגת נכות. לאחר הגשת התביעה, יזומן העובד לעמוד בפני וועדה רפואית בביטוח הלאומי לשם קביעת דרגת נכותו.

  • האם ניתן לערער על החלטת הועדה הרפואית?

    כן. במידה ולא מרוצים מהחלטת הועדה הרפואית ניתן להגיש ערר תוך 60 יום מקבלת ההחלטה לועדה רפואית לעררים. כמו כן, על החלטת הועדה הרפואית לעררים ניתן להגיש ערעור לבית הדין האזורי לעבודה בתוך 60 יום מקבלת ההחלטה. הערעור לבית הדין על החלטת הועדה הרפואית לעררים יכול להיות בשאלת חוק בלבד (אי אפשר לתקוף באופן ישיר את הקביעות המקצועיות/רפואיות של רופאי הועדה הרפואית לעררים. רוב הערעורים שמתקבלים נוגעים לטענות כדוגמת שלילת זכות הטיעון, היעדר הנמקה ראויה, התעלמות מתיעוד שהונח בפני הועדה וכיוצ"ב).

  • חוץ מפנייה לביטוח לאומי למי עוד ניתן לפנות במקרה של פגיעה בעבודה?

    יש לבחון אם קיימת עילת תביעה נזיקית ו/או ביטוחית. חשוב להבהיר כי במידה והתאונה או המחלה נגרמו עקב העבודה ביטוח לאומי יכיר בכך כפגיעה בעבודה ללא קשר לקיומה של רשלנות מצד גורם כזה או אחר. לעומת זאת, במידה והתאונה או המחלה נגרמו עקב רשלנותו של המעביד או גורם אחר, בנוסף לתביעה לביטוח לאומי, ניתן להגיש גם תביעה נזיקית לבית המשפט המוסמך (שלום או מחוזי). בנוסף אם ברשות העובד פוליסת ביטוח כדוגמת פוליסת אובדן כושר עבודה או פוליסת תאונות אישיות ניתן להגיש גם תביעה ביטוחית מכוח הפוליסה. חשוב לציין שעילת התביעה הנזיקית לרוב מתיישנת בחלוף 7 שנים ממועד הפגיעה, בעוד עילת התביעה הביטוחית מכוח הפוליסה האישית מתיישנת לרוב בחלוף 3 שנים ממועד הפגיעה.

  • יש לך ``טיפים`` לאדם שנפגע בתאונת עבודה?

    בעיקרון כל מקרה לגופו, ורצוי להיוועץ עם עו"ד העוסק בנזקי גוף כמה שיותר מהר בסמוך לאחר התאונה. יחד עם זאת, ניתן להצביע על כמה דגשים שרלוונטיים ברוב המקרים-

    א. לאחר התאונה, במידת האפשר, מומלץ לתעד את הגורמים שהביאו לקרות התאונה. לדוגמא- אם התאונה קרתה עקב החלקה על רצפה רטובה או עקב נפילה מסולם שאחד משלביו נשבר- רצוי לצלם את המים שעל הרצפה או את הסולם השבור.

    ב. במידה והיו עדים לתאונה, מומלץ מאוד לקחת את פרטיהם. אם יש מצלמות  שייתכן ותיעדו את התאונה רצוי לבקש את הצילומים כמה שיותר מהר (הצילומים נמחקים לרוב אוטומטית לאחר פרק זמן שנע בין שבועיים לחודש). רצוי גם שהפניה לקבלת הצילומים תהיה מתועדת.

    ג. יש לפנות למעביד, בסמוך לאחר התאונה ולקבל ממנו טופס ב.ל. 250 של הביטוח הלאומי.
    הטופס מאפשר פניה לקבלת טיפול רפואי עקב "תאונת עבודה". יש להקפיד כי המעביד מציין במדויק את נסיבות התאונה. לעיתים המעביד יעדיף להשמיט פרטים המעידים על רשלנותו מתוך רצון לטרפד תביעת נזיקין עתידית של העובד נגדו. במקרה שמדובר בעצמאי יש למלא טופס ב.ל. 283 ובאמצעותו לפנות לקבלת טיפול רפואי.

    ד. גם בשלב קבלת הטיפול הרפואי חשוב מאוד לוודא כי נסיבות התאונה נזכרות במסמכים הרפואיים. לא אחת אדם מגיע לרופא ומספר לו אודות נסיבות התאונה, אולם הרופא בוחר שלא להזכירן ברישום שהוא עורך. אזכור מדויק של נסיבות התאונה, בפרט במסמכים שנערכו בסמוך לאחר התאונה, עשוי להיות בעל חשיבות מכרעת בשלב בירור התביעה.

    ה. יש לשמור על כל הקבלות שהוצאו עקב התאונה. 

    ו. יש לקבל תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה בקופ"ח.

    ז. לא להתמהמה יתר על המידה. חשוב להגיש את התביעה לביטוח לאומי לא יאוחר מ- 12 חודשים מהיום בו קרתה. לגבי תביעה ביטוחית, לרוב תקופת ההתיישנות היא 3 שנים ממועד הפגיעה, ובמקרה של תביעה נזיקית לרוב מדובר בתקופת התיישנות של 7 שנים ממועד הפגיעה.

    ח. רצוי להימנע משיחה עם חוקרים של חברת הביטוח. לרוב הם גם אינם מציגים את עצמם ככאלה. אם מתעורר חשד- מומלץ שלא לשוחח עמם ולהפנותם לעורך הדין.

    ט. לא לנהוג בחופזה ולא למהר לחתום על מסמכים. לעיתים חברות הביטוח שולחות טפסי קבלה וויתור בהם מוצע לנפגע פיצוי בתמורה לסילוק מהיר של התביעה שלו. להיזהר! לפעמים לא אחת קורה שהנפגע מתפתה וחותם, ובדיעבד מתברר כי נזקיו עולים עשרות מונים על הפיצוי שקיבל.

    י.  פנו לעורך דין שעוסק בתחום הנזיקין ובנזקי גוף בפרט. במדינת ישראל קיימים עורכי דין רבים. יחד עם זאת, רובם הגדול אינו עוסק בנזיקין ובנזקי גוף בפרט. רק עורך דין מקצועי הבקי בתחום יוכל להביא לתוצאות הטובות ביותר בעבורכם.