שאלות ותשובות בנושא תאונות דרכים

להלן כמה דגשים כלליים-

• לפנות לטיפול רפואי בסמוך לאחר התאונה- לעיתים התאונה נחזית להיות קלה ונראה כי אין צורך בפניה לטיפול רפואי . יחד עם זאת, לעיתים קרובות רצוי לפנות לטיפול רפואי גם במקרים קלים. לליקויים אורטופדיים שונים כמו בלטי/פריצות דיסק ומחלות ריאומטולוגיות כמו פיברומיאליגה ואף לתחלואים נפשיים שונים יש נטייה להתגלות או להתפרץ זמן רב לאחר התאונה, ובמידה ולא נערכת פנייה בסמוך לאחר התאונה לטיפול רפואי, חברות הביטוח לרוב טוענות כי לא קיים קשר סיבתי בין ליקויים אלה לבין התאונה.
• לשמור קבלות- פינוי באמבולנס, רכישת משככי כאבים, נסיעות, תשלום עבור טיפולים רפואיים וכיוצ"ב. רצוי לשמור את הקבלות על מנת להקל על קבלת ההחזר מחברת הביטוח.
• לא למהר לחתום- לעיתים חברות הביטוח ממהרות לפנות לנפגע לאחר התאונה ומציעות לפצותו כנגד חתימה על שטר קבלה וסילוק שמשמעותו היא סילוק התביעה. לא למהר לחתום. לא אחת סכום הפיצוי המוצע אינו משקף את שיעור הנזק, בין משום שהסכום נמוך ובין משום שהנזק הרפואי טרם התגבש ולא רצוי לחתום בשלב מוקדם.
• לשקול הגשת דרישה לתשלום תכוף- במקרה שעקב התאונה מתעורר הצורך במימון הוצאות רפואיות שאינן מכוסות בסל הבריאות או בעזרה סיעודית או שנגרמת פגיעה בצורכי המחיה של הנפגע או בני משפחתו (צורכי מחייה מוגדרים בחוק כ- מזון, לבוש, מגורים ולימודים) ניתן לפנות לחב' הביטוח ולבקש להקדים חלק מן התשלום. יוער כי מדובר בהסדר ייחודי לתביעות של תאונות דרכים. במידה וחב' הביטוח דוחה את הדרישה או בוחרת שכלל לא להשיב, ניתן לפנות לבית המשפט בחלוף 60 ימים ממועד הגשת הדרישה.
• אם תאונת הדרכים אירעה במהלך העבודה או בדרך לעבודה או בחזרה ממנה- יש לשקול פנייה למוסד לביטוח לאומי על מנת שיכיר בתאונה כתאונת עבודה. להכרה בתאונת הדרכים כתאונת עבודה יש יתרונות לא מבוטלים. יחד עם זאת, ייתכנו מקרים שבהם לא יהיה רצוי בפניה כאמור.
• להתייעץ עם עורך דין העוסק בנזיקין ובתאונות דרכים בסמוך לאחר התאונה.

במקרים כאלה ניתן לתבוע את קרנית- קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים. תשומת הלב כי לאחר שקרנית משלמת לנפגע היא לרוב מגישה תביעה נגד נהג הרכב הלא מבוטח בקשר לכספים ששילמה לנפגע.

גם במקרה כזה ניתן לתבוע את קרנית. רצוי מאוד לא להתמהמה בפניה לקרנית ואף לדווחלמשטרה אודות התאונה בסמוך לאחר התרחשותה. במקרים של שיהוי מצד הנפגע, קרנית עשויה להערים קשיים בתשלום הפיצוי.

במקרה זה לא ניתן לתבוע את קרנית. יחד עם זאת, ניתן לשקול הגשת תביעת נזיקין "רגילה".
לדוגמא – אם לנהג הרכב יש חלק בקרות התאונה (לא שמר מרחק, סטה מנתיב הנסיעה, לא ציית לתמרור, נכנס לצומת באור אדום וכו') או אם יש כשל הנוגע לתחזוקת הכביש (למשל בור באמצע הכביש)- ניתן להגיש תביעה נגד נהג הרכב או נגד הגורם האחראי על תחזוקת הדרך.

לא. התביעה בקשר לנזק הגוף מוגשת ע"פ חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים נגד מבטחת הרכב בביטוח חובה. במקרה של נזק לרכב יש להגיש תביעה נזיקית "רגילה" נגד המבטחת בביטוח מקיף או נגד נהג הרכב המעורב ומבטחו או הגורם שאחראי על תחזוקת הכביש (במקרה של מפגע בכביש למשל). לשתי התביעות סדרי דין שונים לחלוטין ולא ניתן לכרוך אותן יחד באותו כתב תביעה.

ככלל במקרה כזה ניתן להגיש תביעה נגד משרד הביטחון או נגד מבטחת הרכב בחובה. לכל מסלול תביעה היתרונות והחסרונות שלו, ורצוי להיוועץ עם עורך דין טרם קבלת החלטה.

ככלל עילת התביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים מתיישנת בחלוף 7 שנים ממועד התאונה. לכלל הזה יש גם חריגים.

בשונה מתביעות נזק גוף אחרות, במקרה של תביעה מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, הנפגע לא צריך לצרף חוות דעת רפואית. במקום זאת, על הנפגע לפנות לבית המשפט ולבקש כי ימונו לו מומחים בהתאם לתחומי הפגיעה. לדוגמא- במקרה של פגיעה אורטופדית ימונה אורטופד, במקרה של פגיעה בשמיעה ימונה מומחה א.א.ג. ובמקרה של פגיעה נוירולוגית ימונה נוירולוג וכו'.

• התשלומים שישולמו ע"י המוסד לביטוח לאומי במסגרת ענף נפגעי עבודה ינוכו מסכום הפיצוי בתביעה מול מבטחת הרכב.

• קביעת הנכות ע"י הועדה הרפואית בענף נפגעי עבודה תחייב, לטוב או לרע, גם בתביעה מול מבטחת הרכב.
• ככלל מרגע שנקבעה נכות ע"י הועדות הרפואיות בענף נפגעי עבודה בתחום מסוים, במידה וטוענים לנכות בתחום אחר, לא ניתן לבקש מינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט ויש לחזור לביטוח הלאומי. לדוגמא- אם ביטוח לאומי קבע לנפגע נכות אורטופדית, ובמהלך הזמן חלה החמרה במצב הנפשי, להוציא מקרים מיוחדים, לא ניתן לבקש מינוי מומחה מטעם בית המשפט, ויש לפנות לביטוח הלאומי בתביעה להחמרה ובבקשה לעמוד לבדיקה בוועדה רפואית שיושב בה פסיכיאטר.